Bnei Akiva Belgique Histoire

תחילת התנועה בבלגיה

תנועת המזרחי נוסדה באנטוורפן בשנת 1904. השנים הראשונות הוקדשו בעיקר לביסוסה הפנימי ולליבון בעיות רעיוניות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עזבו את אנטוורפן כמעט כל היהודים וברחו לסחהוויניגן - הולנד. הפעילות הציבורית של התנועה הופסקה, וחודשה רק לאחר המלחמה. אז שב לפרוח הישוב היהודי באנטוורפן, ומנה כ-25,000 נפש (במקום 15,000 לפני המלחמה). קהילת אנטוורפן העמידה בראשה את הרב משה אביגדור עמיאל, שלאחר שנים התמנה לרבה הראשי של תל אביב, תחת הנהגתו קמו בעיר אנטוורפן מוסדות רבים של תורה ושל ציונות. באנטוורפן התקיימה הועידה העולמית של המזרחי בשנת 1925, בה נתקבלו החלטות בעלות ערך רב בדרכה של התנועה.

בשנת 1931 קמה תנועת בני עקיבא באנטוורפן. תנועה זו היתה הארגון החזק ביותר של הנוער באנטוורפן שריכז בתוכו ארבעים אחוז מכל הנוער היהודי הציוני. למרבה האסון, רובם של החברים מהתנועה וחלוציה .נספו בשואה, ורק מעטים זכו לחזור ולשקם מחדש את חייהם ואת התנועה

הסניף באנטוורפן

ב 1935 התאגדו חמישה צעירים בני 14-15 (אייבי ברנבלוט, בנימין ברכפלד, טיליס, מיילה לרנר ושאול שטרוסברג) שנמנו עד אז על "צעירי המזרחי", והחלו להפגש לאחר הלימודים במועדון מקומי. מפגשים אלה הולידו כעבור זמן קצר את הקמתה של תנועה שסחפה אחריה מאות מילדי וצעירי העיר אנטוורפן, וחינכה .אותם בדרך .יחודית של תורה ועבודה, ציונות ועליה. כך הוקם סניף בני עקיבא באנטוורפן

תחילתו של הסניף ברחוב סטום 9 (STOOM STRAAT 9) ולאחר מכן הוא עבר עוד כמה תחנות: רחוב יעקב JACOB STRAAT, רחוב קיויט KIEVIT STRAAT, רחוב רוזברוקRUISBROEK STRAAT. הפעילות בסניף היתה תוססת ובלתי פוסקת. השמועה על הקמתו עברה מפה לאוזן, והצעירים נהרו אליו מכל העיר. המפגשים בסניף נשאו בתחילה אופי של שמחת נעורים מתפרצת ושל שיח ספונטני על הדרך האידיאולוגית. כעבור כשנה הבינו הצעירים שיש ביכולתם להעמיד תנועה שתוכל להנחיל את הערכים שבהם הם מאמינים גם לילדים צעירים יותר. סניף בני עקיבא פתח את שורותיו מעתה גם לילדים בגילאי 11, דבר שיצר תחרות גדולה לתנועות הנוער האחרות (השומר הצעיר ובית"ר, אשר התחילו לקבל ילדים כבר מגיל 9, וגררו את בני עקיבא .למהלך דומה). באותה תקופה חלו שינויים נוספים בסניף

.ששיווי לו אופי רציני ומסודר יותר; מקס ברנבלוט ומרסל ברכפלר קיבעו את הסדרים ואת המשמעת, והציבו .מטרות ועקרונות מנחים שלאורם יש לפעול

החניכים בסניף למדו עברית, והתכוננו נפשית ומעשית לעליה לארץ ישראל, במקרים מסויימים בניגוד לרצון הוריהם. את התכנים ברוח הציונות הדתית הביאו איתם בני משפחת ברנבלוט מביתם, שהיה בית ציוני דתי באנטוורפן (אייבי ברנבלוט,לימים אייבי קהתי, חבר קבוצת יבנה, ומקס ברנבלוט, לימים פרופ' מנחם בנית). ממשיכי דרכו של אייבי בהנהגת הסניף היו: הרשל זיסקינד, שאול שטרוסברג, אריה ז'קונט, מרסל ברכפלר, מקס ברנבלוט, בן ציון ברוט, יעקב וילנר, בּוּטֶק, מוריס פישר ועוד. קבוצות נוספות של צעירים ציוניים דתיים הצטרפו לסניף בני עקיבא, והוא מנה כ-200 חברים ואף יותר מכך בימיו הטובים. לאורך כל שנות פעילותו היתה קיימת מעין תחרות של סניף בני עקיבא עם התנועות האחרות. לא פעם התחרו ביניהם התנועות במגרש הספורט (בכדורגל, כדוריד ועוד) וגם שם הוכיחה תנועת בני עקיבא את כוחה. כמו כן נערכו במסגרת הסניף תהלוכות רבות רושם בעיר, שירים בצוותא, טיולים, וכן מחנות שהתקיימו ברחבי המדינה, ובהם ספגו החניכים אווירה חלוצית וטעם של ארץ ישראל. המחנות נערכו בין השאר ב: היידה HEIDE , בויון BOULLON (1935), TOBU, REMDEUX(1937), וילר לה טמפל VILERS LE .TEMPLE, סומייז, טרה ביין מיסייה, .הרמטון HERMETON

למרבה הצער, רק מעטים נשארו מהסניף המפואר באנטוורפן. הנאצים כבשו את בלגיה ב 10/5/40. הסניף קיבל אישור להמשיך את פעילותו בנסיבות מסוימות, אך פעילות זו לוותה בחששות רבים של ההורים ושל הצעירים. מספר המשתתפים ירד ל-60, ובסתיו 1940 נסגר המועדון ששימש את הסניף, והפעילות עברה לבתים .פרטיים. רבים מהחניכים, בעיקר הילדים, לא שרדו את השואה, וכך הסתיים לו פרק מפואר זה של .סניף תוסס ושוקק חיים ופעילות ציונית

הסניף בבריסל 

ב 1938 נשלח דוד איזבוצקי מסניף בני עקיבא הגדול באנטוורפן אל בריסל, על מנת להקים שם סניף בני עקיבא נוסף. בריסל הבירה היתה עיר גדולה יותר, עם נוכחות יהודית קטנה ביחס לאנטוורפן, אך סניף בני .עקיבא שם .הצליח לגייס בין 60 ל 70 צעירים שהשתתפו בכל הפעילויות של התנועה